ברכיתרפיה בקצב מנה גבוה בשילוב עם היפרתרמיה תוך-רקמתית במטופלים עם סרטן צוואר הרחם מתקדם מקומי שטופלו תחילה ברדיוכימותרפיה במקביל: מחקר בפאזה ראשונה
HDR brachytherapy combined with interstitial hyperthermia in locally advanced cervical cancer patients initially treated with concomitant Radiochemotherapy: A phase I study
HDR brachytherapy combined with interstitial hyperthermia in locally advanced cervical cancer patients initially treated with concomitant Radiochemotherapy: A phase I study
International journal of hyperthermia 28.8 (2012): 715-720
Agnieszka Zolciak-Siwinska1, Joanna Jonska-Gmyrek2, Jagna Staniaszek2, Norbert Piotrkowicz3 and Wojciech Michalski4
- Department of Brachytherapy, Maria Skiodowska-Curie Memorial Cancer Centre and Institute of Oncology, Warsaw
- Department of Teleradiotherapy, Maria Skiodowska-Curie Memorial Cancer Centre and Institute of Oncology, Warsaw
- Department of Gynaecology, Maria Skiodowska-Curie Memorial Cancer Centre and Institute of Oncology, Warsaw
- Department of Clinical Trials and Biostatistics, Maria Skiodowska-Curie Memorial Cancer Centre and Instituteof Oncology, Warsaw, Poland
תקציר
מטרת המאמר ורקע – מטרת מחקר זה הייתה לחקור האם להיפרתרמיה (hyperthermia) בשילוב עם ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית (interstitial brachytherapy) ישנה השפעה כלשהי על תופעות לוואי אקוטיות ומאוחרות בחולות עם סרטן צוואר הרחם מתקדם. כמו כן, בוצעה אנליזה גם לשליטה מקומית (Local control) והישרדות ללא-מחלה (disease-free survival).
שיטות וחומרים – לאחר השלמת טיפול הרדיוכימותרפיה, חולות עם סרטן צוואר הרחם (שלבים I-III של FIGO) הוקצו לשתי קבוצות טיפול, או ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בשילוב עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית (Interstitial hyperthermia) או ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בלבד כקבוצת ביקורת. קריטריון הבחירה בעבור קבוצת הברכיתרפיה האינטרסטיציאלית בשילוב עם היפרתרמיה היה סרטן צוואר הרחם מתקדם עם תגובה נמוכה לקרינה חיצונית. בסך הכל נכללו בניתוח הסטטיסטי כ-76 מטופלים. פעם בשבוע, ניתנה היפרתרמיה (בטמפרטורה מעל 42.5 מעלות צלזיוס) במשך 45 דקות לפני ובמהלך ברכיתרפיה (brachytherapy) בקצב מנה גבוה (high dose rate) ב-43 חולים. ניתנו ארבעה טיפולי היפרתרמיה.
תוצאות – זמן המעקב החציוני עמד על 43 חודשים (טווח 4 -73 חודשים). הבדלים מובהקים לא נצפו בהתפלגות של הסיבוכים המוקדמים והמאוחרים בין קבוצות עם היפרתרמיה לבין אלו ללא היפרתרמיה. למרות זאת, שליטה מקומית היה דומה בשתי הקבוצות. שיעור ההישרדות ללא מחלה ל-5 שנים (5-year DFS) בעבור קבוצות הברכיתרפיה וברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה היו 73.6% ו-65.8%, בהתאמה. שיעור השליטה המקומית ל-5 שנים (5-year LC) בעבור קבוצות הברכיתרפיה והברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה היו 89% ו-83%, בהתאמה. בעבור מרבית מהחולים, הושגה רמת הטמפרטורה המקסימלית של 44-45 מעלות צלזיוס במהלך ההיפרתרמיה האינטרסטיציאלית.
מסקנות – היפרתרמיה אינטרסטיציאלית נסבלת היטב ואינה משפיעה על סיבוכים מוקדמים או מאוחרים הקשורים לטיפול.
מבוא
ברכיתרפיה (brachytherapy) היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בחולים עם סרטן צוואר הרחם המקומי המתקדם. שליטה מקומית בגידול היא מטרה חשובה לטיפול ראשוני.
תוצאות מניסוי קליני שכלל היפרתרמיה עמוקה אשר ניתנה במהלך תקופת הטיפול בקרינה חיצונית (EBRT) הציגו שיפור בשיעור ההישרדות הכוללת (overall survival) בעבור חולות עם סרטן צוואר הרחם מקומי מתקדם. בהתבסס על התוצאות המעודדות שפורסמו במחקר זה, החוקרים תתכנו מחקר שלב 1 המעריך את השילוב בין היפרתרמיה אינטרסטיציאלית (interstitial hyperthermia) לבין ברכיתרפיה.
מטרת מחקר זה הייתה להשוות את ההשפעה של היפרתרמיה (hyperthermia) על סיבוכים מוקדמים ומאוחרים הנגרמים על ידי קרינה. כמו כן, החוקרים בדקו האם להיפרתרמיה בשילוב עם ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית (interstitial brachytherapy) יש השפעה כלשהי על שליטה מקומית או על הישרדות ללא מחלה (disease-free survival).
חומרים ושיטות
בין פברואר 2005 לספטמבר 2006, לאחר קבלת הסכמה מדעת, חולים עם סרטן צוואר הרחם מקומי מתקדם (International Federation of Gynecology and Obstetrics (FIGO) שלבים I-III), הוקצו לקבלת ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בשילוב עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית. רופאים נטו להנפיק הוראה לטיפול בהיפרתרמיה לחולות עם גידול בצוואר הרחם בקוטר גדול. לא היה זה ניסוי אקראי. קבוצת החולים השנייה הוקצתה לטיפול בברכיתרפיה בלבד, במהלך אותה התקופה בהסכמה מדעת לברכיתרפיה הסטנדרטית. קבוצה זו נכללה בניתוח על מנת להשוות את שכיחות תופעות הלוואי ותוצאות הטיפול בין קבוצת הבדיקה לבין קבוצת הברכיתרפיה הסטנדרטית. כל הנתונים נאספו באופן פרוספקטיבי.
טיפול קו ראשון לכל החולים כלל טיפול קרינתי חיצוני (External beam radiation therapy)עם כימותרפיה במקביל. סרטן תאי הקשקש (Squamous cell cancer) אושר מבחינה היסטולוגית בכל המקרים. הפרוטוקולים והליך ההסכמה אושרו על ידי הוועדה המקומית לאתיקה רפואית.
קביעת השלב המקומי-אזורי הראשוני (Initial locoregional staging) כלל בדיקה קלינית וטומוגרפיה ממוחשבת של הבטן והאגן (CT). ציסטוסקופיה (Cystoscopy) או רקטוסקופיה (Rectoscopy) עם אישור ביופסיה בוצעה בחולים עם חשד להסתננות הגידול לשלפוחית השתן או לרקטום.
כמו כן נרשמו גיל, שלב FIGO, המוגלובין ורמת סרטן תאי הקשקש (SCC).
כל החולים קיבלו טיפול הקרנתי חיצוני (EBRT) לאגן ± לאזור הפאראורטלי. טכניקת טיפול של 4 שדות או 2-שדות בוצעה תוך שימוש בקרינת פוטונים באנרגיה גבוהה (megavoltage) ממאיץ ליניארי של Varian Clinac (X6 ו-15 MeV) (Varian Medical Systems, Inc., פאלו אלטו, קליפורניה, ארה"ב). טיפול קרינתי חיצוני (EBRT) ניתן במקטעים יומיים של 1.8-2.0 Gy לפרקציה עד למנה סופית של כ45-50 Gy לאזור הבחירה, עם כ-60 Gy לערך אשר ניתנו לבלוטות הלימפה המוגדלות או לפרמטריום (parametrium). כל החולים קיבלו בנוסף גם ציספלטין תוך ורידי שבועי במינון של 40 מ"ג/מ"ר (intravenous cisplatin 40 mg/m2) במהלך הטיפול הקרינתי החיצוני (EBRT).
ברכיתרפיה החלה 2-3 שבועות לאחר הטיפול בקרינה חיצונית (EBRT). המטופלים עברו בדיקה קלינית תחת הרדמה כללית על מנת להעריך את התגובה הקלינית לטיפול הקרינתי החיצוני (EBRT) לפני תחילת הברכיתרפיה. ברכיתרפיה בקצב מנה גבוה (HDR) הועברה באמצעות מקור הקרינה Ir-192 ממכשירי ה-Nucletron (Microselectron V2, Veenendaal, Netherlands) בארבעה מקטעים של 7.5 Gy לפרקציה פעם בשבוע. הברכיתרפיה תוכננה בדו-ממד בהתאם לדו"ח 38 של לנציבות הבינלאומית ליחידות ומדידות קרינה (ICRU-International Commission on Radiation Units and Measurements). נקודות התייחסות נרשמו ברדיוגרפים (נקודה ימנית ושמאלית A, נקודות ICRU של שלפוחית השתן ורקטליות). קטטר תוך רחמי ו-2-6 מחטי מתכת אינטרסטיציאליות הוחדרו לצוואר הרחם לצורך העברת ברכיתרפיה בקצב מנה גבוה (HDR). היפרתרמיה ניתנה פעם בשבוע במשך 45 דקות לפני ובמהלך הברכיתרפיה. היפרתרמיה מקומית בגלי-רדיו 500 kHz (Radiofrequency local hyperthermia) בוצעה באמצעות אותה סדרה של אפליקטורים המשמשים לברכיתרפיה. מערכת ההיפרתרמיה המקומית בגלי-רדיו כללה גנרטור, הספק כולל של 300 וואט, מגבר תלת-ערוצי ומערכת מדידת טמפרטורה. מכיוון שמדובר במכשיר קיבולי, חגורת רדיד אלומיניום (הפועלת כאלקטרודה פסיבית) נעטפה סביב אגן החולה במהלך ההליך. מודול נוסף אפשר את ניתוב הפאזה של אלקטרודות המוליך. ערך ההספק שהועבר לרקמות היה כ-20 W. המטופלים עברו חימום בטמפרטורה של מעל 42.5 מעלות צלזיוס (עד 49 מעלות צלזיוס, בהתאם לרמת הסבילות של המטופל), שנמדדה על ידי קבוצה של שלושה צמדים תרמיים (thermocouples) שהוכנסו בזה אחר זה ועל ידי מחטים. רק טמפרטורות מקסימליות נרשמו בתהליך של ההיפרתרמיה. הם נמצאו באופן ידני על ידי הזזת הצמד התרמי לאורך כל אפליקטור על מנת למצוא את שיא הטמפרטורה. למערכת ההיפרתרמיה לא היה תיקון לחימום עצמי של הצמדים התרמיים. לכן, נבדקו מדידות טמפרטורה גם במחט שלא שימשה לחימום או במחט ששימשה לחימום אך בזמן שהשדה האלקטרומגנטי כבה למספר שניות (פעם עד שלוש פעמים במהלך התהליך). הטמפרטורה הייתה תמיד ברמה מקובלת של 42 מעלות צלזיוס ומעלה. לאחר לפחות 30 דקות של חימום, הוחלה הברכיתרפיה בעוד שהיפרתרמיה נמשכה. זמן ההליך הכולל נמשך בערך כ-60 דקות. ארבעה טיפולי היפרתרמיה בוצעו בכל מטופל.
תיאור מפורט של הליך ה Radiofrequency local hyperthermia פורסם בעבר.
בדיקות המעקב נקבעו ל6 שבועות לאחר השלמת הברכיתרפיה, לאחר מכן כל 3 חודשים במהלך השנתיים הראשונות וכל 6 חודשים ב-3 השנים הבאות. כאשר עלה חשד להישנות, בוצעה ביופסיה. המטופלים נבדקו לאיתור סיבוכים מוקדמים הקשורים לטיפול, כגון ניקוב הרחם או דימום. סיבוכים מאוחרים המערבים את שלפוחית השתן, פי הטבעת והמעי דורגו באמצעות סכמת הניקוד לתחלואה מאוחרת בקרינה (Late Radiation Morbidity Scoring Scheme) של קבוצת האונקולוגיה רדיותרפיה (RTOG/EORTC). סיבוכים מאוחרים של הנרתיק דורגו באמצעות מערכת ניקוד ההערכה הסובייקטיבית, האובייקטיבית, הניהולית והאנליטית (SOMA – subjective, objective, management and analytic). הכשלים סווגו לפי הישנות הגידול הראשונה והוגדרו כמקומיים (אזור שטופל על ידי ברכיתרפיה כולל צוואר הרחם, פורניקסים, פרמטריום פרוקסימלי והחלק הפרוקסימלי של corpus uteri) או מרוחקים.
להלן טבלה 1: מאפייני המטופלים, בסך הכל נכללו 76 מטופלים בניתוח הסטטיסטי.
ניתוח סטטיסטי
נקודות הקצה העיקריות שהוערכו במחקר זה היו סבילות מוקדמת של ההליך ותופעות לוואי מאוחרות. הישרדות ללא מחלה ושליטה מקומית כמו כן, נחקרו. הישרדות ללא מחלה חושבה כמשך הזמן שבין היום האחרון של הטיפול לבין התצפית הראשונה של התקדמות המחלה או מוות מכל סיבה שהיא. שליטה מקומית הוגדרה כמשך הזמן מסיום הטיפול ועד להישנות מקומית (כשלים נוספים צונזרו). כאשר המחלה לא התקדמה או שהמטופל שרד, הישרדות ללא מחלה נמדדה עד למועד בדיקת המעקב האחרונה. המטופלים שאבדו למעקב האחרון נחשבו לתצפיות מצונזרות.
עקומות שליטה מקומית והישרדות ללא מחלה נגזרו מאומדני קפלן-מאייר. המבחן המדויק של פישר (Fisher's exact tests) ומבחן פירסון χ2 שימשו להשוואת התפלגות המשתנים בקבוצות המחקר, וערכי p < 0.05 נחשבו למובהקים סטטיסטית.
תוצאות
הגיל החציוני של החולים היה 49 שנים, וזמן המעקב החציוני של 76 המטופלים שנכללו בניתוח הסטטיסטי היה 43 חודשים (טווח 4 – 73 חודשים). בסך הכל 43 חולים טופלו בברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה. הבדלים משמעותיים לא זוהו בעבור FIGO, גיל, רמת המוגלובין או רמת סרטן תאי הקשקש בין שתי קבוצות הטיפול. למחצית מהחולים שטופלו בברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה הייתה תגובה ירודה של הגידול לטיפול קרינתי חיצוני (EBRT) עם קוטר גידול צוואר הרחם הגדול מ-4 ס"מ. כפי שתוכנן במחקר, קבוצת המטופלים בעלי הפרוגנוזה הגרועה טופלו בברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה. גידולים של צוואר הרחם בעלי נפח גדול (Bulky) אומתו רק ב-25% מהחולים שטופלו בברכיתרפיה בלבד. כל המטופלים קיבלו ארבעה טיפולי ברכיתרפיה מתוכננים.
תדירות הסיבוכים המוקדמים בעקבות הליכי ברכיתרפיה לא הייתה שונה באופן משמעותי בין הקבוצות שטופלו עם היפרתרמיה וללא היפרתרמיה (p = 0.17). נצפתה פרפורציה אחת של הרחם ודימום חמור אחד בקבוצה ללא היפרתרמיה. אף חולה לא נזקק לעירוי דם. על פי הניסיון של החוקרים עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית, זה די קל להגיע לטמפרטורה גבוהה מספיק בצוואר הרחם, מקסימום 44-45 מעלות צלזיוס עבור רוב המטופלים, והסבילות המוקדמת לשיטה זו הייתה טובה מאוד.
רוב המטופלים התלוננו על עייפות וחוסר תיאבון. לא נצפו השפעות רעילות אקוטיות בדרגה 3-4 הקשורות לקרינה. שלושה מטופלים מקבוצת הברכיתרפיה ושלושה מטופלים מקבוצת הברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה סבלו מתופעות לוואי מוקדמות בדרגה 2 של שלפוחית השתן. שני מטופלים בקבוצת הברכיתרפיה ושלושה מטופלים בקבוצת הברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה סבלו מתופעות לוואי מוקדמות בדרגה 2 של הרקטום והמעי. שאר המטופלים סבלו מתופעת לוואי מוקדמת בדרגה 0-1 במהלך הטיפול ו-3 חודשים לאחר ברכיתרפיה. למטופלות שטופלו בהיפרתרמיה הייתה אדמומיות בחלק העליון של רירית הנרתיק ללא דיספראוניה (dyspareunia).
לא היה הבדל משמעותי ברעילות מאוחרת בין קבוצת הברכיתרפיה לבין קבוצת הברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה, p = 0.89. השפעות מאוחרות של הטיפול נתונות בטבלה 2.
ההישרדות ללא מחלה למשך 5 שנים (95%CI) עבור קבוצת הברכיתרפיה וקבוצת הברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה היו 0.736 (0.579-0.893) ו-0.658 (0.521-0.795), בהתאמה (איור 1).
להלן טבלה 2: סיבוכים מאוחרים בשתי הקבוצות שטופלו
להלן איור 1: עקומות הישרדות ללא-מחלה המבוססות על שיטת הטיפול. HT = 0 (BT לבד), HT = 1 (BT בשילוב עם HT). HT- היפרתרמיה, BT- ברכיתרפיה.
שיעור השליטה מקומית למשך 5 שנים (95%CI) עבור קבוצת הברכיתרפיה וקבוצת הברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה היה 0.89 (0.775-1.00) ו-0.83 (0.707-0.95), בהתאמה (איור 2). שיעור הישרדות ללא מחלה למשך 5 שנים (95%CI) במטופלות עם גידול צוואר הרחם בקוטר של עד 4 ס"מ היה 0.715 (0.578-0.852) ועם גידול צוואר הרחם בקוטר מעל 4 ס"מ היה 0.617 (0.439-0.795), בהתאמה. שיעור השליטה מקומית למשך 5 שנים עבור גידולים קטנים בצוואר הרחם היה 0.87 (0.765-0.975) ועבור גידולים בעלי נפח גדול (Bulky) היה 0.84 (0.701-0.979), בהתאמה.
להלן איור 2: עקומות השליטה המקומית המבוססות על שיטת הטיפול. HT = 0 (BT לבד), HT = 1 (BT בשילוב עם HT). HT- היפרתרמיה, BT- ברכיתרפיה.
דיון
מחצית מהמטופלים שטופלו בברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה היו עם תגובה ירודה של הגידול לטיפול קרינתי חיצוני (EBRT), עם גידול של צוואר הרחם בקוטר מעל 4 ס"מ. קבוצת המטולים עם פרוגנוזה ירודה לאחר ברכיתרפיה בשילוב עם היפרתרמיה השיגה 83% שיעורי שליטה מקומית לאחר 5 שנים. המחברים מודעים לכך שבמחקר לא אקראי ההשוואה בין שתי קבוצות היא חסרת חשיבות. לכן, יש להתייחס לתוצאות הטיפול בקבוצת הברכיתרפיה בלבד כהמחשה של תוצאות הטיפול במטופלות עם סרטן צוואר הרחם במחלקת החוקרים.
ניתוח עדכני שנערך לאחרונה של שישה ניסויים קליניים המעריכים את תפקידה של היפרתרמיה כתוספת להקרנות בטיפול בקרצינומה מקומית מתקדמת של צוואר הרחם הדגים את יעילותה. Lutgens ואח'. הגיעו למסקנה כי תוספת של היפרתרמיה משפרת את השליטה המקומית בגידולים ואת ההישרדות הכוללת בחולים עם קרצינומה מקומית מתקדמת של צוואר הרחם. בארבעה ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה, הוספה של היפרתרמיה לטיפול בהקרנות סטנדרטיות הביאה לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול, בעוד שבשני מחקרים נוספים לא נצפה הבדל מובהק בין קבוצות הטיפול. ההשפעה המיטיבה של היפרתרמיה התרחשה רק במחקרים שכללו 70-100% מהחולים עם FIGO שלב IIIB. במחקרים עם 38-77% מחולי FIGO שלב IIIB, לא נצפו הבדלים. מחקרים נוספים מצביעים על כך שיש לשקול הקרנות והיפרתרמיה משולבות כחלופה לרדיוכימותרפיה עבור מטופלות עם סרטן צוואר הרחם מקומי מתקדם עם התווית נגד לכימותרפיה.
נפחי גידול יחסיים של ≥ 20% שטופלו ב-40-50 Gy נמצאו בקורלציה עם שליטה מקומית למשך 5 שנים ירודה משמעותית (53% לעומת 97%, p < 0.001), הישרדות ללא מחלה (50% לעומת 72%, p = 0.009) מאשר נפחי גידול קטנים יותר. דפוס הרגרסיה של הגידול משקף את ההיענות האינהרנטית של סרטן צוואר הרחם לקרינה. גידולים גדולים שהפגינו התכווצות גרועה בעקבות רדיוכימותרפיה חזרו אצל 35.5-47% מהחולים. שליטה מקומית בגידול היא מטרה חשובה לטיפול ראשוני. טיפול הצלה (Salvage therapy) להישנות מקומית מביא לתוצאות עגומות. במחקר הנוכחי החוקרים ראו כי ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בשילוב עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית הגיעה לשיעור השליטה המקומית בחולים עם פרוגנוזה גרועה הדומה לשיעורי השליטה המקומית בחולים עם פרוגנוזה טובה יותר לאחר טיפול ראשוני ברדיוכימותרפיה. היפרתרמיה בשילוב עם ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית נראית כאופציה מבטיחה. קבוצת מטופלים זו בפרט, דורשת שילוב של ברכיתרפיה תוך-חללית (intracavitary brachytherapy) וברכיתרפיה אינטרסטיציאלית (interstitial), עם תכנון טיפול תלת-ממדי מדויק בהנחיית MRI, במידת האפשר, על מנת להשיג כיסוי יעיל של נפח הגידול הגולמי (GTV-gross tumour volume) ונפח היעד קליני בסיכון גבוה (HR-CTV-high risk clinical target volume). יש צורך במחקרים נוספים כדי לחקור נושאים אלה.
הליך ההיפרתרמיה של החוקרים גורם לחימום צוואר הרחם בלבד, ולא את כל האגן. אחד היתרונות של השימוש בשיטה זו הוא שניתן להשיג טמפרטורה גבוהה בנפח קטן יותר של רקמה. החדרת של תרמומטרים לתוך הבדיקה הרחמית ולתוך כל המחטים בהן נעשה שימוש מספקת את ההזדמנות להעריך טוב יותר את רמות הטמפרטורה. כאשר מחממים את האגן כולו, קשה לשלוט על הטמפרטורה; נראה כי בעיה זו אינה חלה על היפרתרמיה אינטרסטיציאלית. על פי התצפיות של החוקרים עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית, די קל להשיג טמפרטורה גבוהה מספיק בצוואר הרחם, והסבילות המוקדמת לשיטה זו היא טובה מאוד. המגבלה של הליך היפרתרמיה המוצג הייתה מדידת הטמפרטורה המקסימלית בלבד במהלך כל התהליך. סוגיה שנייה היא התזמון של מתן ההיפרתרמיה. בעוד שהיפרתרמיה שניתנה במהלך או מיד לאחר רדיותרפיה נתנה יחסי שיפור דומים לתגובת הגידול ולתגובת הרקמה התקינה, לא הושג רווח טיפולי. בשל המרחק של המבנים מן הצנתר, היפרתרמיה אינטרסטיציאלית אינה מחממת את הרקטום או את שלפוחית השתן. החוקרים אינם מרגישים כי האפקט הטיפולי פוחת עם החימום וההקרנה בו זמנית של צוואר הרחם.
השפעה שלילית של היפרתרמיה הקודמת לרדיותרפיה עשויה להיות בכך שהסיכון לגרורות מרוחקות מוגבר. הרווח הטיפולי המרבי מושג כאשר היפרתרמיה ניתן לאחר רדיותרפיה.
למרות שנערך תכנון טיפול דו-ממדי, הטכניקה האינטרסטיציאלית של ברכיתרפיה בקצב מנה גבוה שנעשה בה שימוש בכל מקרה הביאה לכיסוי מינון יעיל על פני נפח היעד. בדומה לנתוני הספרות, המדווחים על שיעור של 82-89% שליטה מקומית של 2 עד 5 שנים, התוצאות במחקר הנוכחי מדגימות שליטה מקומית של 83-89% ל-5 שנים באגן האמיתי (true pelvis), המצביעים על היעילות ביישום ברכיתרפיה תוך-חללית-תוך-רקמתית (intracavitary-interstitial BT) משולבת.
נתונים שפורסמו בעבר לא הראו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הטיפול ברעילות אקוטית (p = 0.99) או מאוחרת בדרגה 3 עד 4 (p = 0.96). ניתן להסיק מסקנה דומה בהתבסס על הנתונים מהמחקר הנוכחי של החוקרים. ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בקצב מנה גבוה (Interstitial HDR BT) בשילוב עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית הוא הליך בטוח יחסית, כפי שניתן להבחין בשיעורים דומים של דימום לאחר הסרת מחט בשתי הזרועות, ללא מטופלים שזקוקים לעירוי דם. תחלואה מוקדמת בשלפוחית השתן וברקטום הייתה נמוכה, ככל הנראה בשל זמן טיפול ממושך. הסיבה הראשונה לכך היא המספר הגדול של חולים שטופלו בתקופה שבין השנים 2005 ל-2006. השני הוא מצבם הכללי הירוד של המטופלים לאחר טיפולי כימותרפיה וככל הנראה טיפול תומך לא יעיל לאחר טיפול זה, וכתוצאה מכך עיכוב בהליך הברכיתרפיה. התדירות של תופעות לוואי מאוחרות בעקבות הקרנה לא גדלה עם הוספה של היפרתרמיה. פיסטולה אחת נצפתה בקבוצת ההיפרתרמיה.
מסקנות
היפרתרמיה אינטרסטיציאלית נסבלת היטב ואינה משפיעה על רעילות אקוטית ומאוחרת.
יש צורך במחקר נוסף על מנת להעריך את ההשפעה של ברכיתרפיה אינטרסטיציאלית בשילוב עם היפרתרמיה אינטרסטיציאלית על שליטה מקומית בחולות סרטן צוואר הרחם שמגיבות גרוע להקרנות.
